החלטה בתיק בש"א 6753/07

בקשה שניה להארכת מועד להגשת ערעור

1.       המבקשת הגישה ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לענייני משפחה (כב' השופט פ' מרכוס) בתמ"ש 9393/03 ו- 9392/03, מיום 20.6.07, אשר דחה שתי תביעות רכושיות, שהגישה המבקשת כנגד המשיב וכנגד סבתו, שנדונו במאוחד, וקבע כי העברת הזכויות בדירה ברח' קויפמן 3 ירושלים, מהמבקשת לסבתו של המשיב, וייפוי הכוח לפיו בוצעה, תקפים ומחייבים את המבקשת; ודחה את טענות המבקשת באשר לזכויותיה בדירה נוספת (דירה בגוש 30730, חלקה 121 דירה 12) ובאשר לשתי חלקות קרקע (חלקה 54 בגוש 3792 וחלקה 65 בגוש 3587).

בהודעת הערעור כללה המבקשת, הטוענת לעצמה ואינה מיוצגת על-ידי עורך-דין, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. הודעת הערעור הוגשה ביום 29/8/07, דהיינו במסגרת המועד להגשת ערעור העומד לרשותה המבקשת. מאחר שהערעור הוגש בלא נימוקים, התבקשה על ידי המערערת הארכת המועד ועל כן נקבע כי ניתן לראות בבקשה זו, שבאה בגוף הודעת הערעור שהגישה המבקשת, כבקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק להגשת הודעת ערעור מפורטת ומתוקנת, והמועד להגשת הערעור הוארך עד ליום 5.12.07 (החלטה מיום 6.11.07 - בש"א 6753/07).

2.       ביום 3.12.07 הגישה המבקשת בקשה נוספת להארכת מועד הגשת ערעור במספר ימים נוספים הדרושים עד שימונה לה עורך-דין מטעם לשכת הסיוע המשפטי.

        דיון

3.     מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש  הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן, כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) לא פורסם).

בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר' ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו.

4.     בענייננו, הערעור הוגש במועד ושתי בקשות הארכת המועד להגשת הודעת ערעור מפורטת ומנומקת, הוגשו בנסיבות בהן פנתה המבקשת ללשכה לסיוע משפטי לקבלת יצוג משפטי בערעור זה. בבקשה הנוכחית פירטה המבקשת כי דרושים לה מספר ימים נוספים על מנת לזכות בסיוע המשפטי לו היא נזקקת לשם הגשת הערעור. עולה כי המבקשת פעלה בשקידה ראויה ובמהירות הראויה על מנת להגיש את הבקשה דנן, ונראה כי מקרה זה נופל בגדר אירוע שאינו בשליטת המבקשת ואינו נעוץ באופן התנהלותה של המבקשת עצמה, או מחדלה מלהתנהל.

5.     בנוסף, הארכת המועד דנן מבוקשת על מנת לאפשר למבקשת להגיש הודעת ערעור מפורטת וסדורה על-מנת להביא לבירור ממצה של הסוגיה שבבסיסו. 

6.       מנגד, המשיב אשר התנגד לבקשה, טען בעלמא ובלא הנמקה או פירוט כי במידה שיוארך המועד, יהא בכך כדי לפגוע פגיעה חמורה בעקרון סופיות הדיון ובאינטרס ההסתמכות שלו. אולם, במקרה דנן, הליך הערעור נפתח, כאמור, במועד, ובטרם הפך פסק-הדין לחלוט ובטרם נוצרה הסתמכות אפשרית מצד המשיב על שנקבע בו. כמו-כן, הבקשה להארכת המועד פעם נוספת הוגשה ביום 3.12.07, במסגרת התקופה שבה הוארך המועד להגשת הערעור, ולא לאחר שחלפה תקופה זו. 

7.     שילוב הטעמים הללו מוביל למסקנה כי בנסיבות אלה, יש מקום להיעתר לבקשה. לפיכך, הריני מורה על הארכת המועד להגשת הודעת ערעור מפורטת עד ליום 15/2/08.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ח (14 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

קלדנית: רחל אמויאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: